זהר נ' 2008 " ואח'

פסק דין

1.ביום 3.5.12 התובעת הזמינה תפירת שמלה כלה מאת הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") שמנהלת עסק בשם הנתבעת 1, התובעת עמדה להתחתן ב- 4.9.12.

הצדדים חתמו על הזמנה מס' 0269. ההזמנה כוללת שמלת כלה, חצאית נוספת, הינומה, של קידוש, כפפות, אביזר לשיער, תחתית ותכשיטים מהמלאי – תמורת 5000 ₪.

התובעת שילמה 1500 ₪ על חשבון ההזמנה. בעת החתימה התובעת הציגה בפני הנתבעת 2 תמונות של שמלת כלה מתיק קטלוגים והסבירה לה באופן מפורט וספציפי מהי "שמלת חלומותיה". באותו יום הנתבעת לקחה מידות של התובעת ואף ציירה סקיצה של השמלה בכדי להתחיל את עבודתה.

התובעת בקשה שבטנת השמלה תהיה מבד לייקרה ושהשמלה תהיה פתוחה "תחשוף עד גבול עצם הזנב" (כתב תביעה סעיף 8), כמו כן בקשה התובעת כי השמלה תיתפר בחתיכה אחת.

2.בין 25.5.12 עד 10.8.12 התובעת בקרה התובעת ואמה ונסעו מקרית מלאכי לנתניה לצורך מדידות.

בקליפת אגוז התובעת לא הייתה מרוצה בכלל מתוצאות המדידות ולא מהשמלה שהנתבעת תפרה עבורה, ואלה עיקרי תלונותיה:

הבטנה הייתה עשויה מסאטן ולא לייקרה והנתבעת חזרה וטענה שלייקרה לא יהלום את התובעת.

השמלה הייתה מורכבת מ- 2 חלקים שהיו מחוברים בתפירה מוסתרת ולא בחתיכה אחת, כהזמנת התובעת.

פעמיים הנתבעת ביטלה פגישות לצורך מדידות, כך שמעט זמן נותר עד החתונה.

במדידה האחרונה השמלה לא הייתה מוגמרת ואף לא נתפרה לפי בקשותיה, ובין היתר השמלה נתפרה מבד סאטן וקשיח, החצאית הנוספת לא התרפה כלל, עיצוב גב השמלה שהיה אמור להיות חשוף ופתוח, שונה וכוסה ע"י בד, החזיה אשר עליה נתפרה השמלה לא הייתה מוכנה, הבטנה לא הוסרה, וגרביון הגוף השקוף לכיסוי הגב לא נתפר כלל.

3.במדידה האחרונה ביום 10.8.12, בשעות הבוקר המוקדמות,, כאשר התובעת בסערת רוחות, שאלה את הנתבעת כיצד יכול להיות שבכל המדידות השמלה הייתה פתוחה וחשופה בחלקה האחורי ואילו עכשיו הגב סגור ותפור הנתבעת כתגובה "קרעה את השמלה על גופה של התובעת לגזרים" (כתב תביעה סעיף 29).

באירוע זה הסתיים הקשר בין בעלי הדין- התובעת נאלצה לפנות לסלון כלות אחר לצורך תפירת שמלה חדשה לחתונה.

על סמך הטענות האמורות – התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.החזר המקדמה של 1500 ₪.

2.הוצאות עבור נסיעות לנתניה 750 ₪.

3.עוגמת נפש 10,000 ₪.

4.תוספת מחיר לשמלה שההזמנה ממקום אחר 5000 ₪.

סה"כ 17,250 ₪.

4.בעדותה לפני התובעת הסבירה שהיו כמה חילוקי דעות בינה לבין הנתבעת "כל פעם שבאתי למדידות היו ויכוחים, הוויכוחים לא היו מהותיים אלא שהיא כל פעם אמרה לי שהשמלה מבד תשמין אותי" (עמוד 2 שורות 23,24).